טיפול לריפלוקס - TIF) REFLUX GERD)

מחלת ריפלוקס קיבה-וושטי מתרחשת כאשר סוגר הוושט התחתון נפתח באופן ספונטני או אינו נסגר כראוי (בעצם תפקוד לקוי של טבעת השריר בין הוושט לקיבה) ותכולת הקיבה עולה אל הוושט וגורמת לגירוי (כגון במקרה של בקע סרעפתי), ריפלוקס חומצי, צרבת ומצבים חמורים אחרים כולל סיכון למחלת הסרטן בטווח הארוך.
השכיחות של מחלת ריפלוקס עלתה ביחס ישיר למגפת ההשמנה, וכעת משפיעה על כ - 10% מהישראלים על בסיס יומי. ריפלוקס מטופל בדרך כלל בתרופות להפחתת חומצה, אשר עוזרות להקל על התסמינים אך אינן מרפאות את המחלה. כמו כן, ניתן להקל על תסמיני הריפלוקס באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים.

מבחינה היסטורית, ניתוח גדול בשם פונדופליקציה הומלץ לחולים שלא הגיבו לתרופות, אך הניתוח כולל סיבוכים רבים ומתבצע במקרים קשים בלבד.

טיפולים אנדוסקופיים למחלת ריפלוקס, כוללים טכניקות זעירות פולשניות הממלאות את הפער בין הטיפול הרפואי תרופתי לבין ניתוח כירורגי.

הטיפול האנדוסקופי עשוי לא רק לשפר את סימפטומים אלא במקרים רבים להוריד את המטופל מטיפול תרופתי קבוע לגמרי.

הטיפולים האנדוסקופיים מתבססים על הקטנת קוטר המעבר בין ושט לקיבה על ידי הידוק, בעזרת שימוש במכשיר מיוחד המשתמש בסיכות מיוחדות או בתפרים.
גישה שניה היא צריבה חשמלית לסוגר הוושט התחתון או אספקת אנרגיה בתדר רדיו לדוגמה על ידי מכשיר Stretta אשר זמין בארץ.

בתחילת שנת 2023 הגיע לישראל מיכשור אנדוסקופי מתקדם (TIF) , המסייע לנו לתת מענה לאוכלוסיה רחבה הסובלת מריפלוקס (ניתן לצפות בהדגמה של הטכנולוגיה בוידאו המצורף בראש הדף).
‍

מה הסיבה לריפלוקס?

ריפלוקס פירושו "לזרום חזרה" או "חזרה".
ריפלוקס קיבתי-ושטי הוא מצב שבו מה שנמצא בקיבה חוזר לוושט.

בעיכול תקין, הסוגר התחתון של הושט נפתח כדי לאפשר למזון להיכנס לקיבה. לאחר מכן הוא נסגר כדי למנוע ממזון וממיצי קיבה חומציים לזרום חזרה לוושט. ריפלוקס קיבתי-ושטי מתרחש כאשר ההסוגר התחתון של הוושט חלש או נרפה כאשר הוא לא אמור להתרחש.

מצב זה מאפשר לתוכן הקיבה לזרום למעלה לתוך הוושט.
‍

גורמי סיכון לריפלוקס

יותר מרבע מהאוכלוסייה בישראל סובלים מצרבת לפחות פעם בחודש, וכ-5% מהמבוגרים חווים צרבת מדי יום - כולל נשים רבות בתקופת ההיריון.
מחקרים עדכניים מצביעים גם על כך ש־ריפלוקס קיבתי־ושטי (GERD) נפוץ יותר בתינוקות וילדים ממה שהיה מקובל לחשוב בעבר.
אצלם הוא עשוי להתבטא בהקאות חוזרות, שיעול ובעיות נשימה שונות.

אחת הסיבות האפשריות לריפלוקס היא בקע סרעפתי.
במצב זה החלק העליון של הקיבה עובר דרך פתח קטן בסרעפת - השריר המפריד בין חלל החזה לחלל הבטן.
מחקרים עדכניים מראים כי פתח זה מסייע בתמיכה בקצה התחתון של הוושט, ולכן כאשר מתפתח בקע, ייתכן שהוא מחליש את פעולת הסוגר התחתון של הוושט ומעלה את הסיכון לריפלוקס.

חשוב להדגיש: לא כל מי שסובל מבקע סרעפתי יחווה צרבת או ריפלוקס. עם זאת, במקרים מסוימים הבקע מאפשר לתוכן הקיבה לעלות ביתר קלות אל הוושט.
גורמים כמו שיעול, הקאות, מאמץ גופני או עלייה בלחץ התוך־בטני עלולים להחמיר את המצב ולהוביל להתפתחות בקע סרעפתי.

בקע סרעפתי נפוץ יחסית בקרב אנשים מעל גיל 50, אך הוא עלול להופיע גם בגיל צעיר יותר. ברוב המקרים מדובר בממצא מקרי שאינו גורם לתסמינים ואינו מצריך טיפול. יחד עם זאת, טיפול רפואי הופך נחוץ כאשר הבקע מלווה בריפלוקס משמעותי, בדלקת בוושט, או כאשר קיימת סכנה לסיבוך נדיר כגון חנק או עיוות באופן שמנתק או פוגע באספקת הדם לאזור, מה שמצריך טיפול מיידי.

‍

‍מספר דברים נוספים יכולים להגדיל את הסבירות שיהיה לך ריפלוקס

עודף משקל או השמנת יתר היריון התרוקנות מאוחרת של הקיבה, מחלות של רקמת חיבור כגון דלקת מפרקים שגרונית, סקלרודרמה או זאבת בחירות בתזונה ובאורח החיים עלולות להחמיר את הריפלוקס החומצי אם כבר יש לכם אותו: עישון מזונות ומשקאות מסוימים, כולל שוקולד ומזונות שומניים או מטוגנים, קפה ואלכוהול ארוחות גדולות אכילה לפני השינה, תרופות מסוימות, כולל אספירין.  

התסמין השכיח ביותר של ריפלוקס הוא צרבת. זה בדרך כלל מרגיש כמו כאב בוער בחזה שמתחיל מאחורי עצם החזה שלך ונע כלפי מעלה לצוואר ולגרון שלך. אנשים רבים אומרים שזה מרגיש כאילו האוכל חוזר לפה ומשאיר טעם חומצי או מריר.

הצריבה, הלחץ או הכאב של הצרבת יכולים להימשך עד שעתיים. לעתים קרובות תחושת הצריבה יכולה להיות גרועה יותר לאחר אכילה. גם שכיבה או התכופפות עלולות לגרום לצרבת.
אנשים רבים מרגישים טוב יותר אם הם עומדים זקופים או לוקחים סותר חומצה שמנקה חומצה מתוך הוושט.

כאב בחזה - צרבת או מחלת לב?

לעיתים קשה לדעת אם הכאב נגרם מצרבת או ממחלת לב, אך ישנם כמה סימנים שעשויים לעזור.
במחלות לב, הכאב נוטה להחמיר בזמן פעילות גופנית ולהשתפר במנוחה.
לעומת זאת, כאב שמקורו בצרבת אינו מושפע בדרך כלל מפעילות גופנית.
‍

חשוב לדעת: לא ניתן להבדיל באופן ודאי בין השניים.
לכן, בכל מצב של כאב בחזה יש לפנות מיד לעזרה רפואית!
‍

תסמינים נוספים של צרבת או ריפלוקס (GERD):

• בחילה.
• ריח רע מהפה.
• קושי בבליעה או תחושת גוש בגרון.
• הקאות.
• שחיקת אמייל השיניים.
• קשיי נשימה.

כאשר הריפלוקס מופיע בעיקר בלילה, ייתכנו גם:

• שיעול כרוני או מתמשך.
• דלקת בגרון.
• התקפי אסתמה חדשים או החמרה של אסתמה קיימת.
• הפרעות שינה.

טיפול חדשני לריפלוקס!
Transoral Incisionless Fundoplication (TIF)

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי היא מצב נפוץ מאוד בקרב האוכלוסיה הגדולה. סימפטומים של צרבת או רגורגיטציה (עליית תוכן קיבה לושט ולוע) דווחו ב-25% מהמהמטופלים במדינות המפותחות מדי שנה.
למרות שהטיפול התרופתי נותן פתרון לחלק ניכר מהמטופלים, מספר לא מבוטל של אנשים (נע בין 10% ל-40% מהחולים) עלול להיכשל בהשגת פתרון מלא של הסימפטומים.

בהתחשב בהשפעה המשמעותית של מחלת ריפלוקס סימפטומטית על איכות החיים, לצד העלויות הגבוהות והמודעות הגוברת להשפעות שליליות אפשריות מטיפול ארוך טווח בכדורים.

כעת לאחר שנים של המתנה אנו גאים לעמוד בחזית החדשנות הטכנולוגית הרפואית ולהביא למטופלים בישראל את בשורת Transoral Incisionless Fundoplication (TIF).

TIF הוא הליך מיני פולשני, אנדוסקופי, לשחזור הצורה הטבעית והיעילות של שסתום הוושט ובכך לעצור ריפלוקס.
הליך TIF נחשב להרבה יותר בטוח בהשוואה לניתוח, עם זמן החלמה מהיר יותר עבור המטופלים, וכל זה עם תוצאות קליניות מדהימות.

מחקרים בינלאומיים מרובים הראו כי הליך TIF מבוצע בהצלחה עד 99% מהמטופלים, כאשר רק 2% חווים בעיות במהלך או לאחר ההליך, כגון קרע או דימום פנימי. עבור מספר רב של חולים, TIF מספק הקלה משמעותית בתסמינים של ריפלוקס ושיפור באיכות החיים. רוב החולים (91%) חווים גם הפחתה בבקע סרעפתי ורבים (89%) מסוגלים להפסיק ליטול סותרי חומצה (PPI).
‍
ההקלה בתסמינים לאחר TIF נמשכת בדרך כלל בין שמונה עד 10 שנים, דבר הדומה להקלה ברוב המקרים של טיפול ניתוחי. כאשר תסמיני הריפלוקס חוזרים.

אם נשווה את המספרים לישראל, ניתן לומר שכ-250 עד 500 אלף איש הם מועמדים פוטנציאליים לטיפול האנדוסקופי TIF לריפלוקס, טיפול אשר יכול לשפר משמעותית את איכות חייהם, ולגמול מטיפול תרופתי קבוע.

‍

מזון מומלץ לסובלים מריפלוקס באופן כללי

* המידע המובא באתר בנוגע למזון מומלץ הינו בגדר העשרה והוא אינו תחליף להתייעצות עם רופא/דיאטנית קלינית.

ניתן לומר שעבור רוב המטופלים הסובלים מריפלוקס - מומלץ לאכול את המזונות הבאים:
‍
פירות דלי חומצה: אלה כוללים בננות, מלון ותפוחים.

ירקות: עלים ירוקים, ברוקולי ותפוחי אדמה.

חלבונים רזים:  עוף, דגים וטופו.

דגנים מלאים: שיבולת שועל, קינואה ולחם מחיטה מלאה.

מוצרי חלב ללא שומן או דל שומן:  חלב, יוגורט וגבינה.

שומנים בריאים: אבוקדו, שמן זית ואגוזים.

חשוב גם לאנשים עם REFLUX GERD להימנע ממזונות חריפים, שומניים או חומציים, כמו גם משקאות מוגזים וקפאין. אכילת ארוחות קטנות יותר ותכופות יותר עשויה להתגלות כדבר מועיל, יש להימנע מאכילה סמוך לשעת השינה.

חשוב לציין שכל אדם הוא שונה ומה שעשוי לעורר תסמינים אצל אדם אחד אולי לא יעורר דבר אצל אדם אחר.
מומלץ לנהל יומן מזון כדי לעקוב אחר המזונות המחמירים את הסימפטומים שלך. אם אינכם בטוחים אילו מזונות עשויים לעורר את תסמיני ה- REFLUX GERD שלכם, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות.