בדיקה אנדוסקופית לאבחון מהיר ומדויק של המעי הגס התחתון והרקטום. אבחון דימומים, פוליפים ודלקות
לא כל בעיה במערכת העיכול דורשת בדיקה מלאה וארוכה. סיגמואידוסקופיה (המכונה לעיתים "קולונוסקופיה קצרה") היא בדיקה אנדוסקופית הבודקת רק את החלק התחתון של המעי הגס - הרקטום (חלחולת) והסיגמא.יתרונה הגדול הוא המהירות והפשטות: היא דורשת הכנה קלה יותר (לרוב ללא שתיית חומר משלשל) ולעיתים ניתן לבצעה ללא טשטוש כלל, מה שמאפשר חזרה מיידית לשגרה.
ד"ר ווסקו משתמש בבדיקה זו ככלי אבחנתי מדויק לבירור תסמינים ממוקדים, תוך שימוש באותה טכנולוגיה אופטית מתקדמת המשמשת בקולונוסקופיה מלאה, כדי לא לפספס דלקות או ממצאים באזור הרגיש הזה.
צריכים בירור ממוקד ומהיר? תאמו סיגמואידוסקופיה עוד היום
למי הבדיקה מתאימה?
הבדיקה אינה מחליפה קולונוסקופיה כבדיקת סקר לסרטן (שכן היא רואה רק חלק מהמעי), אך היא מצוינת למצבים ספציפיים:
- דימום טרי: בירור דם אדום בהיר על הנייר או באסלה (חשד לטחורים, פיסורה או דלקת ברקטום).
- כאבים: כאב או לחץ באזור פי הטבעת והבטן התחתונה השמאלית.
- מעקב מחלות מעי (IBD): חולי קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis) הזקוקים להערכת מצב הדלקת ("התלקחות") ללא צורך בהכנה מלאה.
- בירור ממצאים: בדיקה חוזרת לאחר שהתגלה ממצא בבדיקה אחרת באזור זה.
ההבדל העיקרי הוא באורך הבדיקה ובעומק הסריקה.
גם בבדיקה קצרה, הניסיון קובע. אזור הרקטום והסיגמא הוא מפותל ולעיתים קשה למעבר.
- יד עדינה: המיומנות של ד"ר ווסקו באנדוסקופיה מתקדמת מבטיחה שהבדיקה תבוצע במינימום אי-נוחות, גם אם בחרתם לעשותה ללא טשטוש.
- אבחנה מבדלת: ד"ר ווסקו יודע להבדיל במדויק בין טחורים פנימיים, דלקת (Proctitis) או ממצאים גידוליים, ולהתאים את הטיפול הנכון במקום "סתם למרוח משחה".
- זמינות: יכולת לבצע את הבדיקה בהתראה קצרה במקרים של דימום פעיל.
בירור מהיר, אבחנה מדויקת, ולחזור לשגרה.
ד"ר ווסקו מחכה לכם לבירור ממוקד ויעיל.
כיצד מתבצע הטיפול?
כיצד מתבצע הייעוץ?
בדיקה קצרה מאוד, לרוב כ-5 עד 10 דקות:
- תנוחה: המטופל שוכב על צדו השמאלי.
- החדרה: סיגמואידוסקופ (צינור גמיש דק, כמו בקולונוסקופיה) מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת. המכשיר משומן היטב (ג'ל אלחוש) למניעת כאב.
- הסריקה: הרופא מתקדם כ-30-60 ס"מ במעלה המעי, מנפח מעט אוויר כדי לראות את הדפנות, וסורק את הרירית ביציאה.
- פעולות: ניתן לקחת ביופסיות (למשל לאבחון דלקת) או לטפל בדימום מקומי. הפעולות אינן מורגשות.
כיצד עליי להתכונן לטיפול?
כיצד עליי להתכונן לייעוץ?
הכנה פשוטה ומהירה בניגוד לקולונוסקופיה, ההכנה לבדיקה זו קלה ומהירה ואינה כרוכה בהכנה ממושכת:
- תזונה: אין מגבלה חמורה, אך מומלץ לאכול ארוחות קלות ביום הבדיקה.
- ריקון: ההכנה המקובלת היא ביצוע חוקן ניקוי ביתי (Fleet Enema) כשעתיים לפני הבדיקה, ולעיתים חוקן נוסף שעה לפני. החוקן מנקה את החלק התחתון בלבד ומאפשר ראות טובה.
- צום: לרוב אין צורך בצום מלא ארוך, אלא אם כן הוחלט לבצע את הבדיקה בטשטוש (ואז נדרש צום של 6 שעות).
מה צפוי ביום שאחרי? (החלמה והתאוששות)
- ללא טשטוש: אם בחרתם לבצע את הבדיקה ללא זריקת הרגעה, אתם משוחררים מיד הביתה, רשאים לנהוג ולחזור לעבודה מלאה באופן מיידי.
- עם טשטוש: נדרשת השגחה של כ-30 דקות ומלווה לצורך נהיגה.
- תחושות: ייתכן לחץ קל או צורך להתפנות (בגלל האוויר שהוחדר), החולף תוך דקות.
האם יש סיכונים או תופעות לוואי?
הבדיקה בטוחה מאוד, אפילו יותר מקולונוסקופיה מלאה. הסיכוי לנקב או דימום הוא מזערי ונדיר ביותר, כיוון שהבדיקה נעשית בחלק המעי היציב יותר ולרוב ללא פעולות מורכבות.
מידע למטופלים מחו"ל (תיירות מרפא)
היחידה ערוכה לקליטת מטופלים מחו"ל ומקיימת שיתופי פעולה עם סוכנים למעטפת לוגיסטית מלאה
גם פניות ישירות מתקבלות בברכה לתיאום מהיר ויעיל.
עבור תיירים הסובלים מדימום או החמרה במחלת מעי דלקתית (IBD) בזמן ביקורם בישראל, סיגמואידוסקופיה היא הפתרון האידיאלי: אבחון מהיר, עלות מופחתת ביחס לקולונוסקופיה מלאה, וללא צורך בימי הכנה מורכבים שיהרסו את הטיול.
לנוחיותך ד"ר ווסקו דובר 3 שפות: עברית, אנגלית ורוסית.
האם יש קרינה בבדיקה?
לא. סיגמואידוסקופיה היא בדיקה אופטית (מצלמה) ואינה משתמשת בקרינת רנטגן כמו CT. היא בטוחה לחלוטין גם לנשים בהריון במידת הצורך.
האם הבדיקה כואבת יותר מקולונוסקופיה?
לא בהכרח, אך מכיוון שלעיתים מבצעים אותה ללא טשטוש, ייתכן שתחושו לחץ או אי-נוחות בבטן (כמו גזים) בזמן החדרת האוויר. התחושה חולפת מיד בסיום.
האם אוכל לחזור לעבודה מיד אחרי הבדיקה?
ברוב המקרים כן, בתנאי שהבדיקה בוצעה ללא טשטוש (או עם טשטוש קל מאוד). אם קיבלתם זריקת טשטוש, תצטרכו יום מנוחה ולא תוכלו לנהוג.
האם חייבים חוקן?
כן, כדי שהרופא יוכל לראות את דופן המעי, האזור חייב להיות נקי מצואה. חוקן הוא הדרך המהירה והקלה ביותר לעשות זאת ללא צורך בשתיית חומר משלשל בכמויות גדולות כמו בקולונוסקופיה.
האם הבדיקה מחליפה את הצורך בקולונוסקופיה מלאה?
לא. סיגמואידוסקופיה רואה רק את השליש התחתון של המעי. אם מטרת הבדיקה היא סקר סרטן שגרתי (מעל גיל 45), ההמלצה הגורפת היא קולונוסקופיה מלאה. בדיקה זו נועדה לבירור בעיות נקודתיות באזור הרקטום.
תכשיר נוזלי המוחדר לפי הטבעת לצורך ריקון נקודתי ומהיר של המעי לפני בדיקה.
החלחולת, החלק הסופי של המעי הגס. דלקת באזור זה נקראת פרוקטיטיס (Proctitis).
החלק של המעי הגס בצורת האות S, המחבר בין המעי היורד לרקטום. אזור זה נוטה לפתח סעיפים (Diverticulosis) ופוליפים.
טכנולוגיית אור מתקדמת המדגישה כלי דם ושינויים ברקמה, ומסייעת לאבחון מדויק של רירית מערכת העיכול ולגילוי מוקדם של סרטן.
טשטוש תרופתי הניתן דרך הווריד. בניגוד להרדמה כללית (עם הנשמה), כאן המטופל נושם עצמאית אך ישן ואינו חש כאב או חרדה.
גזים במערכת העיכול מתבטאים בגיהוק (פליטת הגז דרך הפה) או בנפיחה (פליטת הגז דרך החלחולת).
מרבית האנשים מייצרים בין חצי ליטר לליטר וחצי גז מדי יום, ופולטים גזים עד 14 פעמים ביום.
זוהי תופעה טבעית תקינה של הגוף. ברוב המקרים פליטת הגז היא ללא ריח, אך יש מקרים שבהם נפלט ריח שאינו נעים לסביבה. כמו כן, תופעת הגזים עשויה לגרום לנפיחות וכאבי בטן ומי שחווה אותה קצת מעבר לכמות הממוצעת, עשוי מאוד לסבול ואף לחוש פגיעה באיכות החיים. טיפול בגזים במערכת העיכול באופן נכון ומדויק, עשוי מאוד לעזור בהפחתת הגזים, הנפיחות בבטן וכאבי הבטן.
אצל מטופלים בני חמישים ומעלה נשקלת בדרך כלל גם האפשרות של סרטן המעי הגס. כך גם כאשר יש במשפחת המטופל מקרים קודמים של סרטן במערכת העיכול. עניין זה חשוב במיוחד במקרים בהם המטופל לא עבר מעולם בדיקה של המעי הגס כגון סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה (בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול התחתונה).
ביופסיה היא פעולה רפואית שבמהלכה נלקחת דגימה קטנה של רקמה מהגוף לצורך בדיקה מיקרוסקופית במעבדה.
מטרת הבדיקה היא לזהות שינויים בתאים, לקבוע אם מדובר בתהליך דלקתי, זיהומי או גידולי, ולעזור לרופא לבחור את הטיפול המתאים ביותר. את הדגימה ניתן לקחת ממקומות שונים בגוף - למשל מהקיבה בזמן גסטרוסקופיה, מהעור, מהכבד או מאזורים אחרים - בהתאם לחשד הרפואי.
הבדיקה נעשית לרוב בהרדמה מקומית או כחלק מבדיקה אנדוסקופית, והיא נחשבת בטוחה ופשוטה.
פוליפ הינו גידול שפיר (שאינו סרטני) במערכת העיכול. ישנם מספר סוגים של פוליפים. פוליפ הנקרא אדנומה עלול להתפתח לסרטן.
פוליפים כאילו יכולים להימצא לאורך כל מערכת העיכול אולם שכיחים יותר במעי הגס.
הסטטיסטיקה מראה של- 20-50 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 50 יהיו פוליפים במעי הגס.
אנחנו איתכם - מהשיחה הראשונה, אנו מבינים שבצד השני של הקו יש אדם מודאג ולעיתים כאוב, שמחכה לתשובות, ולכן בנינו מערך שירות שרואה אתכם:
- זמינות גבוהה: מוקד אנושי פעיל בימים א'-ה' בין 09:00-19:00 ובימי ו' בין 09:00-14:00.
במקרים דחופים, אנו זמינים גם מעבר לכך.
- קו ישיר בוואטסאפ: יש לכם שאלה לגבי הצום? שכחתם לשאול משהו על התרופות?
שירות הלקוחות שלנו זמין בהודעות וואטסאפ למענה מהיר.
- ראש שקט מבירוקרטיה: הצוות שלנו מנוסה בעבודה מול חברות הביטוח והביטוחים המשלימים. אנו נסייע בהכנת הניירת והתחייבויות כדי שתוכלו להתרכז בבריאות.




