מניעת סרטן הוושט והמעי באמצעות אבחון אופטי מתקדם ושיטות צריבה וכריתה חדשניות
מטופלים עם "וושט ע"ש בארט" (Barrett's Esophagus) או מחלות מעי דלקתיות (קוליטיס/קרוהן) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח שינויים טרום-סרטניים. המפתח להצלת חיים הוא לא סתם "לעשות גסטרוסקופיה", אלא לראות את השינויים המזעריים לפני שהם הופכים לגידול.
ד"ר ווסקו, שעבר התמחות-על בבית החולים Westmead באוסטרליה (המוביל בעולם בגילוי מוקדם), משתמש בטכניקות של אבחון אופטי (Optical Diagnosis) וצביעה וירטואלית. ציוד זה מאפשר לו לזהות דיספלזיה (שינוי תאי) בגודל מילימטרים ולטפל בה במקום באמצעות צריבה (RFA) או כריתה, ובכך למנוע את התפתחות הסרטן לחלוטין.
נמצאים בקבוצת סיכון?
אל תסתפקו בבדיקה רגילה. תאמו מעקב אצל מומחה לגילוי מוקדם.
למי הטיפול מתאים?
- חולי בארט: אנשים עם היסטוריה של ריפלוקס שפיתחו שינוי ברירית הוושט.
- חולי IBD ממושך: חולי קוליטיס כיבית (מעל 8-10 שנים) הזקוקים למעקב צמוד (Surveillance Colonoscopy).
- היסטוריה משפחתית: של סרטן הוושט או המעי הגס.
ההבדל בין "מבט כללי" לבין "סריקה מדוקדקת" בטכנולוגיית HD.
- מומחיות ב-Barrett's: ד"ר ווסקו מיומן בשימוש במערכת RFA (Radiofrequency Ablation), המאפשרת "לגהץ" ולחסל את הריקמה החולה בוושט בארט ולהחזיר את הרירית למצב תקין.
- פרוטוקול סיאטל: הקפדה על פרוטוקולים בינלאומיים מחמירים בלקיחת ביופסיות.
להקדים את הסרטן בצעד אחד.
ד"ר ווסקו - מומחה לגילוי מוקדם וטיפול בוושט בארט.
כיצד מתבצע הטיפול?
כיצד מתבצע הייעוץ?
הבדיקה מבוצעת בטשטוש (סדציה) ונמשכת זמן רב יותר מבדיקה רגילה, בשל הסריקה המדוקדקת:
- סריקה אופטית: שימוש בטכנולוגיית Chromoendoscopy (התזת צבע או שימוש בפילטרים דיגיטליים כמו NBI) כדי להבליט את מבנה כלי הדם והתאים ולהבדיל בין דלקת לבין התחלה של סרטן.
- בחולי IBD: סריקה מילימטרית של המעי הגס לאיתור נגעים שטוחים שקשה מאוד לראות בעין רגילה.
- בוושט בארט: אם מתגלה דיספלזיה (תאים טרום-סרטניים), ד"ר ווסקו יכול לבצע טיפול במקום – צריבת RFA (גלי רדיו) שמחסלת את השכבה החולה, או כריתת EMR לנגע בולט.
- ביופסיות: נטילת דגימות ממוקדות מאזורים חשודים לשליחה למעבדה.
כיצד עליי להתכונן לטיפול?
כיצד עליי להתכונן לייעוץ?
ההכנה תלויה בסוג הבדיקה (עליונה או תחתונה):
- למעקב בארט (גסטרוסקופיה): צום מלא (ללא אוכל ושתייה) של 6-8 שעות לפני הבדיקה.
- למעקב IBD (קולונוסקופיה): נדרש ריקון מלא של המעי באמצעות שתיית חומר משלשל (כגון מרוקן או פיקוסלקס) יום לפני הבדיקה ודיאטה דלת סיבים 3 ימים לפני. ניקיון המעי הוא קריטי לגילוי נגעים שטוחים.
- תרופות: יש להביא רשימת תרופות ולהתייעץ לגבי הפסקת מדללי דם.
מה צפוי ביום שאחרי? (החלמה והתאוששות)
- התאוששות: מנוחה של כחצי שעה במכון עד התפוגגות הטשטוש. אסור לנהוג לאחר הבדיקה.
- תחושות: אם בוצעה צריבת RFA בוושט, ייתכן כאב גרון או אי-נוחות בחזה למשך מספר ימים (ניתן לטיפול במשככי כאבים ונוגדי חומצה).
- תוצאות ומעקב: התשובה הסופית מתקבלת מהפתולוגיה לאחר כ-10-14 ימים. בהתאם לתוצאות (האם נמצאה דיספלזיה או לא), ד"ר ווסקו יקבע את תדירות המעקב הבאה (לרוב כל 3 חודשים, שנה או 3 שנים).
האם יש סיכונים או תופעות לוואי?
בדיקות מעקב הן בטוחות מאוד. הסיכונים עולים מעט אם מבוצע טיפול (כריתה או צריבה):
- דימום: לרוב נעצר מעצמו או מטופל במקום.
- היצרות (Stricture): במקרים של צריבת RFA נרחבת בוושט, תיתכן היצרות שתדרוש הרחבה בעתיד.
- כאב בחזה: תופעה מוכרת לאחר טיפול RFA, החולפת עם הזמן.
מידע למטופלים מחו"ל (תיירות מרפא)
היחידה ערוכה לקליטת מטופלים מחו"ל ומקיימת שיתופי פעולה עם סוכנים למעטפת לוגיסטית מלאה
גם פניות ישירות מתקבלות בברכה לתיאום מהיר ויעיל.
מטופלים המגיעים לחוות דעת שנייה על ממצאי בארט או לטיפול RFA שאינו זמין במדינתם.
לנוחיותך ד"ר ווסקו דובר 3 שפות: עברית, אנגלית ורוסית.
האם הבדיקות למחלות מעי דלקתיות (IBD) שונות מקולונוסקופיה רגילה?
כן. בחולי קרוהן וקוליטיס אנו לוקחים הרבה יותר ביופסיות (דגימות) גם מאזורים שנראים תקינים למראית עין, כדי לבדוק את רמת הדלקת המיקרוסקופית (Mucosal Healing), שהיא המדד האמיתי להצלחת הטיפול התרופתי.
האם הצבע שמשתמשים בו (Chromoendoscopy) מסוכן?
לא. הצבעים שאנו משתמשים בהם (וירטואליים או פיזיים) בטוחים לחלוטין, לא נספגים בגוף ונשטפים החוצה באופן טבעי. הם נועדו רק להדגיש את פני השטח של הרירית.
האם תזונה יכולה לרפא בארט?
תזונה וטיפול בתרופות סותרות חומצה יכולים למנוע החמרה של הנזק ולעצור את התהליך הדלקתי, אך הם לרוב לא מעלימים את רירית הבארט שכבר נוצרה. לשם כך נדרשים טיפולים אנדוסקופיים (כמו אבלציה) במידת הצורך.
כל כמה זמן צריך להיבדק?
זה תלוי בממצאים הקודמים. אם אין דיספלזיה (שינויים בתאים), המעקב הוא לרוב כל 3-5 שנים. אם יש שינויים, המעקב יהיה צפוף יותר (כל 6-12 חודשים). ד"ר ווסקו יקבע את התדירות המדויקת לפי הפרוטוקולים הבינלאומיים.
יש לי Barrett's Esophagus האם זה אומר שיהיה לי סרטן?
חשוב להרגיע: הסיכון להתפתחות סרטן אצל חולי בארט נמוך מאוד (כ-0.5% בשנה). המטרה של המעקב היא לא "למצוא סרטן", אלא למצוא שינויים לפני שהם הופכים לסרטן ולטפל בהם בקלות. רוב חולי בארט חיים חיים רגילים ומלאים.
אנחנו איתכם - מהשיחה הראשונה, אנו מבינים שבצד השני של הקו יש אדם מודאג ולעיתים כאוב, שמחכה לתשובות, ולכן בנינו מערך שירות שרואה אתכם:
- זמינות גבוהה: מוקד אנושי פעיל בימים א'-ה' בין 09:00-19:00 ובימי ו' בין 09:00-14:00.
במקרים דחופים, אנו זמינים גם מעבר לכך.
- קו ישיר בוואטסאפ: יש לכם שאלה לגבי הצום? שכחתם לשאול משהו על התרופות?
שירות הלקוחות שלנו זמין בהודעות וואטסאפ למענה מהיר.
- ראש שקט מבירוקרטיה: הצוות שלנו מנוסה בעבודה מול חברות הביטוח והביטוחים המשלימים. אנו נסייע בהכנת הניירת והתחייבויות כדי שתוכלו להתרכז בבריאות.
IBD ובארט
מחיר
