intro

‍

א
‍

אבנים בכיס המרה

לכ- 20% מהאוכלוסייה יש אבנים בכיס מרה. אבנים בכיס המרה עלולות לגרום לכאבים, דלקות בכיס המרה ובלבלב ויציאה של אבנים לצינור המרה הראשי ולגרום לצהבת. הטיפול באבנים בכיס מרה הינו ניתוח לכריתת כיס המרה, או הוצאת אבנים בכיס המרה ללא ניתוח ובמידה ואבן עוברת לצינור המרה הראשי יש לבצע הוצאה אנדוסקופית בפעולה הנקראת ERCP. (לינק שמפנה לאות ב’ בדיקת ercp )

ניתוח לפרוסקופי הינו טכניקה נפוצה הנעשית דרך חורים קטנים בגוף (בין 5-10 מילימטרים) מה שמייתר את הצורך בניתוח פתוח ומאפשר החלמה מהירה.

‍

אולטראסאונד אנדוסקופי - EUS

אולטראסאונד אנדוסקופי EUS מהווה אחד מאמצעי ההדמיה היעילים במצבי חולי שפירים ובגידולים של מערכת העיכול ומשמש ככלי עזר אבחנתי וטיפולי. ניתן באמצעות כלי זה להעריך את מידת החדירה של גידולים, מעורבות שכבות שונות של מערכת העיכול, מעורבות של כלי דם ועוד נתונים חשובים אשר ישפיעו על הטיפול הרפואי. בנוסף מאפשר אולטראסאונד אנדוסקופי נטילת דגימת תאים - ביופסיה באמצעות מחט (FNA) לצורך איבחון מדויק של סוג הגידול. הבדיקה מבוצעת דרך הפה בעזרת מכשיר אופטי גמיש שבקצהו מתמר אולטרסאונד. 

בדיקת אולטראסאונד אנדוסקופי EUS מתבצעת בחשד למחלת אבנים בדרכי המרה, דלקת חוזרת של הלבלב, חשד למחלות גידוליות של דרכי המרה והלבלב, חשד לנוכחות תהליכים תת רירים בחלל מערכת העיכול, להערכה של מידת חדירה של גידולים באתרים שונים של מערכת העיכול, להערכה של מידת ההתפשטות של גידולים בבית החזה ובראות, לצורך נטילת דגימות מאיזורים שונים (במטרה לאפיין טיב המחלה ולהבדיל בין תהליך שפיר לתהליך ממאיר).

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו ‍
‍

אזופגיטיס / Esophagitis - דלקת בושט

אזופגיטיס היא דלקת הפוגעת ברקמות של הושט. דלקת זאת גורמת לעיתים קרובות לכאבים בזמן בליעה, קושי בבליעה וכאבים בחזה. הגורמים לכך כוללים חזרה של חומצות מהקיבה לתוך הושט, בליעת תרופות, זיהום ואלרגיות.
‍

אזופגיטיס אאוזינופילית

אאוזינופיל הם תאי דם לבנים המווסתים דלקת וחשובים בזמן תגובות אלרגיות . אזופגיטיס אאוזינופילית מתרחשת כאשר יש ריכוז גבוה של תאי הדם הלבנים האלה בושט. הדבר נובע כנראה מתגובה לגורם אלרגי. אנשים הלוקים באזופגיטיס אאוזינופילית הינם אלרגיים לסוגי מזון שונים.

אזופגיטיס הנגרמת מתרופות– בליעה של כדורים עלולה לגרום להרס של רקמות אם הן נשארות זמן רב בתוך רקמת הושט.

‍

אזופגיטיס זיהומית ‍

אזופגיטיס יכולה להיגרם על ידי זיהום ויראלי, פטרייתי או על ידי טפיל ברקמות הושט.

זוהי דלקת נדירה יחסית אשר לוקים בה אנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה כמו לדוגמא אנשים עם איידס או סרטן.

‍

אכלזיה / achalasia

 מחלה של הסוגר בין הוושט לקיבה. 

מצב בו שריר הסוגר בקצה התחתון של הוושט אינו מגיע להרפיה וגורם לקושי בבליעה ולהעלאת מזון שנאכל לאחרונה.  התלונות כוללות קושי בבליעה, כאבים בזמן אכילה, הקאות, ירידה במשקל. הטיפול הינו אנדוסקופי או כירורגי ומבוסס על חיתוך השריר(מיטומיה) שאינו מתכווץ בסוגר התחתון של הוושט.

‍

אנדוסקופ / Endoscope

מכשיר מתקדם העשוי צינור ארוך, צר וגמיש ובנוי מסיבי זכוכית וסביבו מעטה מחומר פלסטי. עוביו של האנדוסקופ כאצבע ובאמצעותו ניתן להסתכל אל תוך חלל הקיבה או המעי ולבצע פעולות שונות בו זמנית. בזמן בדיקה אנדוסקופית, ניתן בקלות לכוון את קצה המכשיר בתוך מערכת העיכול. פרט להסתכלות ובדיקה קפדנית, ניתן במהלך הבדיקה לקחת דגימת רקמה (ביופסיה), לשאוב מיץ מרה או מיץ קיבה ולברר נוכחות זיהום במערכת העיכול. 

כך למשל אנדוסקופ ישר משמש לבדיקת מפרקים, בעוד אנדוסקופ גמיש עוזר בבדיקה של המעי הגס.

‍

אנדוסקופיה / Endoscopy

‍ היא שם כללי לבדיקות העושות שימוש במכשירי אנדוסקופ שונים. הבדיקה מתייחסת בדרך-כלל לבדיקה של דרכי העיכול העליונות, ולכן לעיתים נקראת גם גסטרוסקופיה. עם זאת, בדיקות אנדוסקופיה נקראות בהתאם לאיבר אותו הן בוחנות. כך לדוגמא בדיקה של דרכי העיכול התחתונות נקראת קולונוסקופיה ומתבצעת באמצעות קולונוסקופ.

בדיקת אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות בדרך-כלל כוללת החדרת צינור (אנדוסקופ) ארוך וגמיש לתוך הוושט דרך הפה. מצלמה זעירה בקצה המכשיר מאפשרת בדיקה של הוושט, הקיבה והחלק העליון של המעי הדק (התרסריון).

‍

ב
‍

בדיקת ERCP

הבדיקה מבוצעת בעזרת מכשיר גמיש (אנדוסקופ) המוחדר דרך הפה לתוך התריסריון ומגיע עד לפתח צינור המרה והלבלב. דרך תעלת האנדוסקופ, מוחדרת צינורית פלסטית לתוך פתח הפפילה ודרכה מוזרק חומר ניגוד על בסיס של יוד, המאפשר (תחת שיקוף רנטגן) להדגים את צינורות המרה והלבלב. בעזרת ERCP אפשר לבצע גם פעולות טיפוליות כמו הוצאת אבנים מדרכי המרה והלבלב, הרחבת הצרויות (חסימה) ונטילת דגימות רקמה (במקרה של חשד לסרטן או מצב טרום סרטני) והכנסת תומכן (סטנט) לצורך ניקוז המרה והלבלב ושמירתם פתוחים למשל במצבים בהם ישנה חסימה.

בדיקת ERCP הינה בדיקה האורכת בממוצע כ- 40 דקות.

הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש (סדציה), הניתן דרך הוריד לפני הבדיקה.

לאחר קבלת הטשטוש יוכנס לפיך "מחזיק שיניים", אשר מטרתו שמירה על פה פתוח לאורך כל הבדיקה.

הבדיקה מבוצעת בשכיבה על צד שמאל או על הבטן. במהלך הבדיקה יחוברו לגופך מכשירי ניטור לבדיקת קצב הלב, לחץ הדם ופעילות הנשימה.

במהלך הבדיקה הרופא מכניס את המכשיר דרך הפה וממקם אתו באזור הפפילה, שהיא פתח של דרכי מרה ולבלב לתוך מעי דק. דרך הפפילה ניתן להכנס לדרכי מרה או לבלב לצורך טיפול, לדוגמה ניקוי אבנים, לקיחת ביופסיה מגוש או פתיחת חסימה.

במקרים מסוימים המטופל יקבל אנטיביוטיקה מניעתית בזמן הפעולה לצורך מניעת זיהום.

ניתוח לפרוסקופי הינו טכניקה נפוצה הנעשית דרך חורים קטנים בגוף ( 5-10 מילימטרים) מה שמייתר את הצורך בניתוח פתוח ומאפשר החלמה מהירה.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו 
‍

בקע סרעפתי / Hiatal hernia

בקע סרעפתי (hiatal hernia) הוא מצב בו חלק מהקיבה נדחף לכיוון מעלה דרך הסרעפת. בסרעפת יש פתח קטן (hiatus) בו עובר הושט בדרכו לקיבה.

מתגלה כאשר בודקים את הגורמים לצרבת, כאבים בחזה או כאבי בטן. רוב האנשים שלהם בקע סרעפתי אינם מרגישים תסמינים ולא נזקקים לטיפול. אם תסמינים כמו צרבת וחומצה שעולה מהקיבה לושט (רפלוקס) חוזרים ונשנים ניתן לטפל בהם בתרופות או ניתוחים.

מידע כללי

הקיבה יכולה להידחף דרך הפתח הזה ולגרום לבקע סרעפתי. ברוב המקרים בקע קטן אינו גורם לבעיות ומרבית האנשים לא יודעו שהוא קיים. אבל בקע סרעפתי גדול עלול להביא למצב בו אוכל וחומצה עולים בחזרה בושט וגורמים לצרבת וכאבי חזה.

תרופות יכולות להקל על הסימפטומים אך לעיתים בקע סרעפתי גדול דורש ניתוח כאשר הבקע מתפתח ושרירים ורצועות האזור הפתח בסרעפת מחלשים ומאפשרים לחלק מהקיבה לבלוט לתוך חלל בית החזה.

‍

ג
‍

גזים במערכת העיכול / Gas Flatus

גזים במערכת העיכול מתבטאים בגיהוק (פליטת הגז דרך הפה) או בנפיחה (פליטת הגז דרך החלחולת). מרבית האנשים מייצרים בין חצי ליטר לליטר וחצי גז מדי יום, ופולטים גזים עד 14 פעמים ביום.

זוהי תופעה טבעית תקינה של הגוף. ברוב המקרים פליטת הגז היא ללא ריח, אך יש מקרים שבהם נפלט ריח שאינו נעים לסביבה. כמו כן, תופעת הגזים עשויה לגרום לנפיחות וכאבי בטן ומי שחווה אותה קצת מעבר לכמות הממוצעת, עשוי מאוד לסבול ואף לחוש פגיעה באיכות החיים. טיפול בגזים במערכת העיכול באופן נכון ומדויק, עשוי מאוד לעזור בהפחתת הגזים, הנפיחות בבטן וכאבי הבטן.

אצל מטופלים בני חמישים ומעלה נשקלת בדרך כלל גם האפשרות של סרטן המעי הגס. כך גם כאשר יש במשפחת המטופל מקרים קודמים של סרטן במערכת העיכול. עניין זה חשוב במיוחד במקרים בהם המטופל לא עבר מעולם בדיקה של המעי הגס כגון סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה (בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול התחתונה).

‍

גידול / Tumor

מקבץ תאים שהחלו להתחלק באופן בלתי מבוקר. 

גידול שפיר -  הוא גידול שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי וגדילתם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר- הוא סרטני באופיו, מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול עלול לשלוח גרורות לאזורים נוספים בגוף, לרקמות סמוכות ולהרוס אותן.  לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים 'גידול משני' (שניוני) או 'גרורה'.

סימפטומי הגידול תלויים במיקומו. לדוגמא, גידול בריאות עלול לגרום לשיעול, קוצר נשימה או לכאב בחזה. גידולים במעי עלולים לגרום לאיבוד משקל, לשלשול, לעצירות, לאנמיה ולדם בצואה.

‍

גסטרואנטרולוגיה / Gastroenterology

או בקיצור "גסטרו", היא תחום ברפואה המטפל במחלות של מערכת העיכול ובאיברי מערכת העיכול, הכוללים את הקיבה, הוושט, המעיים, דרכי המרה והלבלב. פירוש המילה גסטרואנטרולוגיה הוא: גסטרו = קיבה, אנטרו = מעיים, לוגוס = תורה. 

גסטרואנטרולוגיה, עשתה צעדי ענק והתפתחה טכנולוגית בעיקר בכל הקשור לניתוחים ודרכי אבחון מתקדמות. בין הבדיקות המוצעות במכוני הגסטרו ניתן למצוא קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, סיגמואידוסקופיה ועוד. אם פעם היה צורך "לפתוח את הבטן" בכל ניתוח, כיום מרבית מהפרוצדורות הרפואיות מתבצעות בניתוחים זעיר פולשניים באמצעות אנדוסקופ.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו

‍

גסטרוסקופיה / Gastroscopy
(או אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות) באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת

הינה בדיקה המשמשת לצפייה בוושט בקיבה ובתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). הבדיקה מבוצעת ע"י החדרת אנדוסקופ לפיו של הנבדק. האנדוסקופ הינו צינור גמיש בקוטר של כ- 1 ס"מ, המכיל מקור אור ומצלמה.

בתוך האנדוסקופ קיימות תעלות עבודה המאפשרות לשאוב, להזריק אויר ומים ולהעביר מכשירים לצורך טיפולים שונים. האנדוסקופ מאפשר במידת הצורך, שימוש במכשור נוסף, למשל לשם נטילת ביופסיה או ביצוע כריתה של פוליפ במהלך הבדיקה.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו

‍

‍

ד

דגימת שאתות ע"י מחט דקה - FNA

נטילת דגימות מרקמה חשודה במערכת העיכול ואיברים סמוכים בדרך אנדוסקופית תחת הכוונת מערכת על קול הנלוות לאנדוסקופ (EUS).

השיטה מאפשרת גישה לאיברים רבים בגוף, במקביל להערכת התפשטות המחלה הממארת לצורך תכנון ניתוחים ושיטות טיפול.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו

‍

דיספפסיה / Dyspepsia

הנקראת גם דיספפסיה תפקודית, היא הפרעה במערכת העיכול, המתבטאת בחלק העליון של הבטן במכלול של תסמינים הנקראים תסמינים דיספפטיים: תחושת נפיחות, גזים, עצירות או שלשול, תחושת שובע מוקדם ומלאות ללא קשר לגודל הארוחה, גיהוקים, תחושת שריפה, בחילה, הקאה ועוד.

‍

דימום רקטלי- Rectal Bleeding

דימום רקטלי המכונה גם דם בצואה הוא הפרשה של דם טרי בצבע אדום בהיר דרך פי הטבעת. כמות ההפרשה יכולה להיות קטנה או גדולה.

בכל מקרה של הופעת דימום בצואה, יש לעקוב אחר הדימום, משכו, תכיפותו ומידת חומרתו. כאשר הדימום מתארך וכרוך באובדן כמויות דם משמעותית, מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים ויש לפנות לרופא המטפל לצורך בדיקה והתאמת טיפול.

הדם יכול להיראות בצואה, באסלה או על נייר הטואלט ודימום קל בא לידי ביטוי בטיפות בודדות של דם טרי, אדום. 

כאשר לדימום מתלווים כאבים, זהו לרוב סימן לכך שמקור הבעיה הוא בפי הטבעת.

‍

התסמינים הם הפרשה מפי הטבעת של דם בצבע אדום או אדום־חום ושל קרישי דם. 

גוון הדם בצואה תלוי בעיקר באזור שבו הדימום ממוקם במערכת העיכול. ככל שאזור הדימום קרוב יותר לפי הטבעת, הדם יהיה בגוון אדום בוהק יותר. לכן, דימום מהרקטום, מפי הטבעת ומחלקו התחתון של המעי הגס נוטה לצבע אדום חזק, ולעומת זאת דימום שמקורו בחלקים הראשונים של המעי הגס – המעי הגס הימני או הרוחבי – מתאפיין בדרך כלל בגוון אדום כהה או חום. בדימום ממערכת העיכול העליונה, צבע הצואה יהיה חום או שחור.

‍

   ניתן לחלק את הסיבות השכיחות לדימום מהסוג הזה לפי קבוצות:

• מחלות של אזור פי הטבעת והחלחולת - כמו , פיסורות טחורים וכיבים.

•ייתכן דימום רקטלי קל עקב עצירות ומעבר של צואה קשה דרך פי הטבעת.

• בעיות אנטומיות (מבניות) - בעיקר מנוכחות של "כיסים" (הנקראים סעיפים או דיברטיקולוזיס) במעי הגס שגורמים לבעיות בהספקת הדם למעי (איסכמיה).

• גידולים כמו סרטן המעי הגס.

• דלקת של המעי - למשל בגלל זיהום או חשיפה לקרינה - וכן מחלות דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

• לאחר פעולות פולשניות כמו קולונוסקופיה שבמהלכה נכרתו פוליפים או נלקחה ביופסיה.

• כלי דם שטחיים לא תקינים בדופן המעי (אנגיודיספלזיה)

• לאחר טיפול בהקרנות לאגן עקב ממאירות, למשל בבלוטת הערמונית.

‍

‍

דלקת בושט כתוצאה מרפלוקס

רפלוקס הוא מצב בו תוכן הקיבה חוזר מהקיבה לושט. מחלה זו בשם Gastroesophageal reflux disease)-GERD) היא מצב בו חזרה של חומציות הקיבה היא מצב בעיה מתמשכת. כתוצאה מכך נפגעות הרקמות בושט ונגרמת דלקת כרונית.

‍

(בדיקת) דם סמוי בצואה / Occult Blood Screen

בדיקה פשוטה ומומלצת לאבחון סרטן המעי הגס. במקרה של תוצאה חיובית של דם סמוי בצואה יתכן ומעידה על הימצאותם של פוליפים מאחר ופוליפים וסרטן נוטים לדמם. עשויות לחלוף שנים רבות עד שפוליפ יתפתח לסרטן. אמנם מאחר שחולף זמן רב מהיווצרות הפוליפ ועד שהוא הופך לסרטן, יש מרווח זמן ממושך המאפשר גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ולרוב המטופל יופנה לבדיקת קולונסקופיה.

‍

דפקוגרפיה- צילום התרוקנות

דפקוגרפיה היא בדיקת רנטגן המאפשרת לראות את הרקטום ולהעריך את תפקודו. הבדיקה יכולה לזהות צניחה פנימית של איברי האגן ובודקת את תנועתיות פי הטבעת והרקטום. הבדיקה מבוצעת תוך כדי פעולת מעיים בזמן אמת ומאפשרת לרופא להעריך את תפקוד שרירי רצפת האגן והרקטום.

מטרת הבדיקה הינה לבחון מצבים של עצירות כרונית או צניחת רקטום. היא מבוצעת כאשר ישנן תלונות על אי שליטה על פי הטבעת ואניזמוס (כיווץ יתר של פי הטבעת) ובמצבים אחרים של תפקוד לקוי.

‍

ה

‍
היצרות בושט

נזק לתאים בחלק התחתון של הושט כתוצאה מחשיפה לחומצות קיבה מובילה לשינוי ברקמות הושט. כתוצאה מכך חלה היצרות בושט ובעקבות זאת קשיי בליעה.

‍

(מחלת) החזר וושטי / GERD

מחלת ההחזר קיבתי הוושטי (GERD) המכונה גם רפלוקס היא למעשה מחלה הפוגעת בשוער הוושטי התחתון, האחראי על מניעת חזרת תוכן הקיבה אל הוושט. חומרת המחלה נקבעת על ידי מידת הפגיעה בתפקוד, סוג הנוזלים החוזרים מהקיבה אל הוושט ומידת השפעתו המנטרלת של הרוק.

‍

כשתהליך העיכול תקין, עם תנועת המזון במורד הוושט אל הקיבה, נפתח השוער הוושטי התחתון כדי לאפשר למזון להיכנס אל הקיבה, ונסגר מייד לאחר מכן כדי למנוע עלייה חזרה של תוכן הקיבה אל הוושט. תהליכים שונים בגוף גורמים לשוער להיחלש ולהתרפות, והתוצאה היא חזרה של מזון, עם או בלי חומצות קיבה או מרה מהקיבה אל הוושט. אלה גורמים לגירוי מעטפת הוושט ומחוללים את מחלת החזר וושטי.

‍

תסמיני ההחזר הוושטי כוללים בעיקר ריפלוקס וצרבת. שניהם מהווים מחלות דרכי עיכול בפני עצמם, ושכיחים בהופעתם הזמנית אצל רוב האנשים. אם תסמינים אלה מופיעים יותר מפעמיים בשבוע, או מפריעים לשגרת היום יום, לעיתים קרובות הם מאובחנים כ- GERD.

מצב מתמשך של חזרת חומצות הקיבה לוושט, עלול לגרות את רקמות הושט ולהפוך אותן למודלקות (אזופגיטיס). דלקת כרונית של הושט עלולה להוביל לסיבוכים כמו כיב בושט (חומצות קיבה יכולת באופן חמור לשחוק את רקמות הושט ולגרום לפצעים פתוחים-כיבים. כיבים אלה עלולים לדמם, לגרום לכאבים ולקושי בבליעה).

או ושט ע"ש בארט-זהו מצב בו צבע ומרקם רקמות הושט משתנות. שינויים אלה גורמים לעלייה בסיכויים לחלות בסרטן הושט. במקרה כזה הרופא יכול להמליץ על ביצוע בדיקת גסטרוסקופיה.

‍

בכדי לאבחן האם חלית בתסמונת ההחזר הושטי יכול הרופא להמליץ על בדיקות כגון:

צילום רנטגן של מערכת העיכול העליונה-לעיתים נקרא בריום. בבדיקה זו יש לשתות נוזל המצפה וממלא את החללים במערכת העיכול. לאחר מכן מבוצע צילום רנטגן של מערכת העיכול העליונה. בגלל שתיית הנוזל יכול הרופא לראות את צורתה של מערכת העיכול העליונה.

‍

הליקובקטר פילורי – Helicobacter pylori

חיידק הנמצא בקיבה. קיים בכ-60% מהאוכלוסייה בישראל. ההדבקה הינה מאדם לאדם (באמצעות רוק). בדרך כלל אינו גורם לבעיות ואין צורך לטפל. לעיתים יכול לגרום לתסמינים של כאבי בטן, בחילות, כיב בקיבה או בתרסריון ולעיתים נדירות לסרטן בקיבה. 

‍

הטיפול בהליקובקטר פילורי כולל שילוב של כמה סוגי אנטיביוטיקות ותכשיר נוגד חומצה וישנם מחקרים שמציעים שילוב של פרוביוטיקה לצד הטיפול התרופתי.

‍

ו
‍

ושט – Esophagitis

 הינה צינור באורך 20-25 ס"מ, שדרכו עובר אוכל באמצעות דחיפת שרירי הוושט מהלוע אל הקיבה. מיקום הוושט הוא מאחורי קנה הנשימה וממוקמת בעצם בחלק מאורכו של הצוואר למטה לעבר החזה. 

  בעת שיבוש בתפקוד הוושט נגרמות בעיות רפואיות שונות. בין הבעיות הרפואיות השכיחות שנוגעות לצינור הוושט יש בעיה בסוגר התחתון או העליון של הוושט. כמו כן בעיות בוושט כוללות הצרות של הוושט באופן דלקתי, טבעת ושט שטוחה בחלק הנמוך של הוושט. כך גם הפרעה בשרירי הוושט בבליעה, גידולים במפריעים לבליעה ופעילות הוושט. כמו כן גם הרס של רפידת הוושט עקב ריפלוקס קיבה- ושט היא בעיה רלוונטית. ריפלוקס Gastroesophageal Reflux Disease הוא הפרעה שבמהלכה עולה נוזל חומצי מהקיבה במעלה הוושט. רפלוקס יגרום לתחושת צרבת בחזה, לדלקת ולצריבה בגרון. רפלוקס פוגע בוושט, יוצר בה פצעים ופוגע ברפידות הוושט. הפרעת ריפלוקס נגרמת מבעיית סוגר הוושט התחתון, חיידקים, בקע סרעפתי עוד.

‍

ט
‍

טחורים / Hemorrhoids

טחורים הינם כלי דם טבעיים של פי הטבעת הבולטים החוצה, בדרך כלל עקב עצירות כרונית. בנשים אופייני לאחר הריונות ולידות. בדרך כלל אינו גורם לתלונות. יכול לגרום לכאבים או דימום. הטיפול הינו טיפול בעצירות, טיפול תרופתי מקומי ולעיתים רחוקות יש לבצע ניתוח טחורים או הוצאת טחורים.

‍

כ
‍

כבד - נזק תרופתי Drug Induced Liver Injury) – DILI)

נזק כבדי כתוצאה משימוש בתרופות הוא בעיה חריפה שיכולה לגרום לתמותה. בארה"ב היא מהווה את הגורם השכיח ביותר לכשל חריף בכבד, שרק בעקבותיו מבוצעות 600 השתלות כבד בשנה.
‍

כיב פפטי / Peptic Ulcer

הוא למעשה פצע ברירית הקיבה או התריסריון. הכיב נוצר כאשר ההגנה הטבעית של רירית המעי נפגעת. הכיבים נפוצים יותר במעשנים ובחולים הנוטלים תרופות מסוג ה- NSAIDs (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כגון: אספירין, וולטרן, נורופן וכד').

‍

כיב קיבה/תרסריון (אולקוס)

פצע המתרחש בקיבה או בתרסריון. עלול לגרום לכאבי בטן, לדימום ולעיתים נדירות לחור בקיבה או בתרסריון. בדרך כלל נגרם עקב החיידק Helicobacter pylori אולם נגרם גם עקב תרופות כגון אספירין, עישון או אלכוהול.

‍

כריתת פוליפ מורכבת (EMR)

פוליפים הינם גושים קטנים הצומחים אל תוך המעי הדק המעי הגס, הקיבה, הוושט ובאיברים אחרים. יש מגוון רב של פוליפים וחלקם יכולים אף להתפתח לגידולים סרטניים.

‍

ככל ששטח הפנים של הפוליפ הוא גדול יותר, כך כריתתו תהייה מורכבת יותר. אחת מהשיטות החדשניות לכריתת פוליפים גדולים, היא באמצעות כריתת פולים אנדוסקופית, המחליפה את הניתוח בחלק מן המקרים. בטכניקה זו נעשה שימוש בנוזל, כגון מי מלח, המוזרק מתחת לפוליפ על מנת לרומם ולבודד אותו מהרקמה הסובבת אותו.

ד״ר ווסקו מצבע הסרת פוליפים בעזרת מיכשור חדשני, סכינים חדישות, טכנולוגיה מתקדמת, ראות מיטבית ומוגדלת ב-HD,ושילוב של נסיון ומיומנות רבת שנים מעלים את הסיכוי להסרתו של הפוליפ או הנגע בשלומותו לצד סיכוי החלמה גבוהים ומהירים יותר. 

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו

‍

כריתת גידולים במערכת העיכול ללא ניתוח בשיטה חדשה – ESD 

שיטה שנולדה ביפן בתחילת שנות ה 2000 כשיטה להסרת גידולי קיבה בשלבים מוקדמים יותר ובאופן אנדוסקופי. בעשור האחרון השיטה התפשטה גם למדינות המערב ולאחרונה הגיעה גם לישראל.

‍

מרבית מהגידולים הסרטניים במערכת העיכול מתחילים מנגעים טרום סרטניים המתפתחים בשכבה השטחית ביותר של דופן מערכת העיכול - הרירית . ככל שהגידול גדל, הוא מתחיל לחדור לשכבות העמוקות יותר של דופן המעי ומשם הוא עלול להתפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות ולשלוח גרורות לאזורים מרוחקים יותר של הגוף.

הטיפול המקובל בנגעים טרום ממאירים אלו הוא כריתה באמצעות פעולה אנדוסקופית. 

יתרונות השיטה לעומת שיטות כריתה אחרות כגון EMR, הן שניתן לכרות נגעים מכל גודל בחתיכה אחת, דבר המאפשר בדיקה פתולוגית טובה של הממצא והערכה מדויקת של סיכון לשליחת גרורות לבלוטות הלימפה בהתאם למידת החדירה של הגידול לתת הרירית.

‍

כל הפעולות הכרוכות בשיטה זו נעשות בהרדמה או טשטוש, דרך אנדוסקופ המוחדר מהפה או מפי הטבעת וללא ניתוח כירורגי.

בתחילה מבצעים דרך האנדוסקופ סימונים של גבולות הגידול ולאחר מכן מוזרק נוזל מתחת לגידול היישר לתוך השכבה התת רירית, כדי שייהיה אפשר להפריד את הגידול משכבות הדופן העמוקות יותר. לאחר ביצוע חתך היקפי סביב אזור הגידול, יבצע ד״ר ווסקו חיתוך של התת רירית בעזרת סכין מיוחדת שתפריד את הגידול מהרקמות הסובבות אותו. לאחר שהגידול יוסר בשלמותו יישלח לבדיקה פתולוגית מעבדה.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו 

‍

ל
‍

לבלב – עליה באנזימים Pancreas

הלבלב הוא בלוטה הממוקמת בין הקיבה למעי הדק ואשר מפרישה אנזימים המשתתפים בתהליך העיכול. נוסף על כך מייצר הלבלב הורמונים כמו אינסולין.
‍

‍לבלב דלקתי / pancreatitis

 יכולה להיות חריפה (לא קבועה) או כרונית (קבועה או נמשכת לסירוגין במשך זמן רב). 

דלקת כרונית של הלבלב באה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים ונשנים הגורמים בסופו של דבר להצטלקות של הלבלב, לכאבים, להפרעות ברמות הסוכר בדם ולשלשולים.

דלקת בלבלב יכולה להיות בדרגות חומרה שונות: החל מדלקת קלה וכלה בדלקת חמורה ומסכנת חיים.

‍

‍

מ
‍

מחלות כבד כולסטטיות (PSC-PBC)

שחמת מרתית ראשונית (PBC) – דלקת ברווחים הפורטליים ונרקוזה של דרכי המרה התוך כבדיים. PSC היא מחלה כולסטטית כרונית שמתאפיינת בדלקת, חסימה ופיברוזיס של דרכי המרה האינטרה והאקסטרה הפטיות.

‍

מחלות כבד מטובליות / Metabolic Liver Disease

מצבים מטבוליים המערבים את הכבד ועלולים לגרום למחלות כבד כרוניות, שחמת וסרטן.

‍

מחלת סעיפים / דיברטיקולוזיס

‍  סעיפים הם "כיסים" היוצאים מדופן המעי הגס ולבלוט דרך נקודות חלשות במעי הגס.  כל כיס כזה מכונה 'סעיף' (דיברטיקולה).

כמחצית מכל האוכלוסייה בעולם המערבי בגילאי 60-80, וכמעט כל בני האדם מעל גיל 80 לוקים במחלת סעיף.

כאשר הכיסים מזדהמים או הופכים דלקתיים, מכונה הבעיה 'דלקת סעיף' (דיברטיקוליטיס).  שכיחות הופעת הדלקת היא 10%-25% ממקרי מחלת הסעיף.

 . מאוד שכיח בגילאים מבוגרים בעולם המערבי. יכול לגרום לכאבי בטן ולעצירות. לעיתים הסעיפים גורמים גם לדימום, דלקת או התנקבות של דופן המעי. טיפול בסימפטומים עי טיפול תרופתי בעצירות או בכאבי הבטן. במידה ויש סיבוכים יש לבצע ניתוח לכריתת חלק מהמעי עם הסעיפים.

‍

משקל עודף / Overweight

השמנה מוגדרת כאגירת שומן בכמות גבוהה מהרצוי במידה העשויה לגרום לתחלואה או להחמיר מחלה קיימת. המדד הנפוץ להערכת השמנה וחומרתה הוא מדד  Body Mass Index) BMI). מדד זה מחושב על פי היחס בין הגובה למשקל בריבוע.

‍

מידע כללי

אולם ה-BMI אינו חזות הכל. בבואנו להעריך קשר בין השמנה לתחלואה עלינו להתחשב במחלות כרוניות, גיל, סיפור משפחתי, הרגלי אכילה, סוג ההשמנה ועוד.

באמצעות מדד זה ניתן ללמוד האם האדם נמצא במשקל תקין, בתת משקל, בעודף משקל או בהשמנת יתר.

המדד מחושב באופן הבא: משקל (בקילוגרמים) חלקי הגובה בריבוע (במטרים). 

הלן טבלת ערכי BMI ודירוגי המשקל:

עד 18.5 – תת משקל ובסיכון לתת תזונה.

5-24.9 משקל תקין וסיכון נמוך יחסית לחלות במחלות הקשורות להשמנה.

25-29.9 עודף משקל.

30-34.9 – השמנה דרגה I.

35-39.9 – השמנה דרגה II.

40 ומעלה – השמנה דרגה III.

לפיכך עודף משקל הוא מצב שבו ה- BMI של הנבדק נע בין 25-29.9

‍

הפתרון המומלץ לפני ניתוח בריאטי הינו לפנות לדיאטנית כדיי שתוכל לתת מענה ראשוני בעזרת שינוי התזונה, אבחון תוצאות בדיקות דם והכוונה למזונות מומלצים ולפעילות ספורטיבית על מנת לאפשר שינוי אמיתי וממושך. 

במקרים קיצוניים טיפולים נוספים עשויים לסייע ולכלול תרופות, טיפול אנדוסקופי או ניתוח בריאטרי.

ג'ני ווסקו, תזונאית  קלינית, מומחית לתזונת גסטרו, תזונה בסכרת ומלווה למעלה מעשור פציינטים לאחר טיפולים אנדוסקופיים והיא מספקת להם ידע, כלים ושיטות לאכילה נכונה ובריאה שתעצים את האפקט של הטיפול ותסייע לשמר אותו לאורך שנים.

לתיאום  פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו 

‍

נ
‍

(בדיקה) לניטור החומציות בושט

בבדיקה זאת משתמשים במכשיר שמודד מתי עולה החומצה בושט ולמשך כמה זמן. בבדיקה מכניסים קטטר- צינור דק וגמיש- דרך האף לתוך הושט. במהלך הבדיקה הקטטר נשאר במקומו ומחובר למחשב קטן שנמצא על מתניי הנבדק.

בדיקה למדידת תנועתיות הושט-בדיקה זאת בודקת את לחץ ותנועתיות הושט והיא מתבצעת על ידי הכנסת קטטר דרך האף שמגיע לושט.

‍

הטיפול לצרבת ולסימפטומים האחרים של תסמונת ההחזר הושטי מתחיל לרוב בנטילת תרופות ללא מרשם השולטות בחומצה. במקרים בהם אין הקלה בסימפטומים ולאחר מספר שבועות יכול הרופא להמליץ על תרופות חזקות יותר ולעיתים אף ניתוח.

החל מינואר הקרוב יחל ד"ר ווסקו לבצע Transoral Incisionless Fundoplication (TIF)  טיפול חדשני מסוגו בארץ אשר ייתן מענה לפער שבין טיפול תרופתי לניתוח כירורגי. TIF הוא הליך מיני פולשני, אנדוסקופי, הרבה יותר בטוח בהשוואה לניתוח, עם זמן החלמה מהיר יותר עבור המטופלים, וכל זה עם תוצאות קליניות מדהימות.

לקביעת תור בדיקה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו 

‍

‍

‍

‍

‍

ס
‍

סיגמואידוסקופיה / Sigmoidoscopy

סיגמואידוסקופיה הינה בדיקת קולונוסקופיה קצרה המתקדמת ב-60 הס"מ האחרונים של חלל המעי הגס, הבדיקה נועדה לאבחן ולטפל במחלות שונות הרלוונטיות לאזור המדובר, הבדיקה מתבצעת באמצעות החדרת אנדוסקופ שבקצהו מצלמה עם יכולות אופטיות מתקדמות ורזולוציות גבוהות, המצלמה משדרת את התמונה למסך של ד"ר ווסקו, דרכו הוא עוקב אחר הממצאים ומנווט את האנדוסקופ בהתאם לצרכים, הבדיקה רלוונטית עבור דימום בפי הטבעת, שינויים באופי היציאות, מעקב אחר מחלת מעי דלקתי ועוד. הבדיקה מאפשרת לזהות גידולים בשלב מוקדם, אורך הבדיקה קצר יחסית ולא אמור לארוך יותר מ-15 דק'

‍

סרטן הלבלב / Pancreatic cancer

.ישנם כ־20 סוגים שונים של גידולים בלבלב. המקור של מרבית סרטני הלבלב הוא בצינורית הלבלב. הסרטנים האלה הם בדרך כלל מסוג אדנוקרצינומה (סרטן שמקורו בבלוטות). כאשר הסרטן גדל, הוא עלול להתפשט לאיברים סמוכים (כמו קיבה וכלי דם) או לאיברים מרוחקים (כמו ריאות וכבד). סרטן הלבלב אומנם אינו שכיח, יחסית, אך למרות זאת הוא הרביעי במידת הקטלניות שלו מכל סוגי הסרטן.

‍

סרטן המעי הגס / Colorectal Cancer

סרטן (ממאירות) שמקורה מהמעי הגס. יכול לגרום לכאבי בטן, ירידה במשקל, שינויים בהרגלי היציאה, דימום מפי הטבעת. אולם יכול להתגלות גם ללא כל תלונות מצד המטופל. בדיקת הבחירה לגילויה הינה קולונוסקופיה.

ע
‍

עצירות/ constipation

 קושי בהעברת צואה החוצה מהמעי. יכול להיות עקב מעבר איטי במעי, בעיה בפי הטבעת או משני לתרופות או מחלות סיסטמיות (פרקינסון, סוכרת קשה ועוד). הטיפול הינו תרופתי.

עצירות הינה בעיה גסטרואנטרולוגית נפוצה.עצירות מוגדרת כשתי יציאות או פחות בשבוע או כקושי ומאמץ גדול בעת התרוקנות. בקרב האוכלוסיה הכללית, התדירות הנורמלית של היציאות מוגדרת בין 3-12 יציאות בשבוע. קיימת תפיסה מוטעית הרווחת בציבור כי תדירות תקינה של יציאות הנה יציאה אחת ביום. תפיסה זו מביאה לשימוש מוגזם ולעיתים אף מסוכן במשלשלים.

‍

 אנשים הסובלים מכך חווים לעיתים קשיים במהלך העברת הצואה ותהליך זה מלווה בכאבים ובמאמץ. למרבה המזל רוב מקרי העצירות הם זמניים. שינוי קל באורח החיים כמו פעילות גופנית ותזונה עשירה בסיבים תזונתיים לרוב יקלו את העצירות.

‍

תלונות וסימנים:

צואה קשה

מספר היציאות בשבוע הוא פחות מ-3

מאמץ מוגזם בזמן פעולת מעיים

הרגשה של "חסימה רקטלית"

הרגשה שלא התרוקנתם באופן מלא לאחר פעולת מעיים

‍

במצב רגיל הצואה נדחפת במעי על ידי התכווצות שרירים. במעי הגס רוב המים והמלח המצויים בצואה מתערבבים ונספגים שוב בגלל שהם חיוניים לגוף. למרות זאת כאשר המעי סופג כמות גדולה של מים או אם התכווצות השרירים איטית, הצואה הופכת קשה ויבשה ועוברת במעי באיטיות רבה. זהו הגורם הראשי לעצירות. גורם נוסף לעצירות הוא כאשר שרירים בהם משתמשים בזמן תנועת מעיים אינם "מתואמים" כראוי. בעיה זו נקראת "אי תפקוד של רצפת האגן" והיא גורמת למאמץ בכל פעולת מעיים.

‍

פ
‍

פוליפ / Polyp

פוליפ הינו גידול שפיר (שאינו סרטני) במערכת העיכול. ישנם מספר סוגים של פוליפים. פוליפ הנקרא אדנומה עלול להתפתח לסרטן. פוליפים כאילו יכולים להימצא לאורך כל מערכת העיכול אולם שכיחים יותר במעי הגס. הסטטיסטיקה מראה של- 20-50% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 יהיו פוליפים במעי הגס.
‍

פוליפ במעי הגס / Polyp  colon

פוליפ, הינו נגע של הרירית במעי הגס, בליטה המורכבת מהצטברות תאים המכסים את חלל המעי. אומנם מרבית הפוליפים אינם מהווים בעיה רפואית, אך אחדים עלולים להפוך עם הזמן לממאירים. כל אחד יכול לפתח פוליפ במעי הגס, אך הסיכון עולה מעבר לגיל 50. אנשים בעלי משקל עודף גבוה, מעשנים, תזונה עשירה בשומן או רקע משפחתי נמצאים בסיכון מוגבר.

‍

פוליפים נוצרים כתוצאה מגדילה לא תקינה של תאים המרכיבים את הרקמה של המעי הגס. תאים בריאים גדלים באופן סדיר, בתהליך שמווסת על ידי מספר קבוצות של גנים.

מוטציה, תהליך גדילה שאינו נורמאלי, באחד מהגנים יכולה לגרום לתאים לגדול באופן בלתי מבוקר.

בעקבות גדילה לא מבוקרת זו מביאה ליצירת הפוליפים ויכולה להתפתח לכל אורך המעי הגס.

‍

פיסורה / Anal Fissure

פיסורה הינו קרע בשריר פי הטבעת. נגרם עקב עצירות כרונית.

גורם לכאבים ולדימום מפי הטבעת. הטיפול הינו במניעת עצירות, וטיפול תרופתי מקומי להקלת הכאבים או טיפול ניתוחי.

‍

‍

צ
‍

צליאק / מחלת צליאק / Celiac

נקראה בעברית בעבר גם מחלת הכרסת, המתאפיינת ברגישות לגלוטן החלבון של הדגנים. יכול להיות מאובחן בכל גיל. התלונות יכולות להיות של כאבי בטן, שלשולים, אנמיה מחוסר ברזל, בריחת סידן מוקדמת ועוד. האבחנה מבוצעת בשילוב של בדיקת דם (סרולוגיה) וביופסיה מהתריסריון שנלקחת בבדיקת גסטרוסקופיה.

‍

‍

צרבת / Heartburn

תחושת צריבה המלווה בכאב בוער באזור החזה, מאחורי עצם החזה ובגרון. לעיתים יכולה תחושת הצריבה להמשיך לצוואר ולהגיע עד לפה.

התסמינים מופיעים בדרך כלל לאחר אכילה, אולם יכולים להופיע גם בשעות הלילה. שכיבה או הישענות קדימה עלולות להחמיר את התסמינים.

משקל עודף, הריון, דיאטה עתירת שומן, אכילה לילית ועישון מעלים את הסיכון להופעת צרבת. בדרך כלל שינוי באורח החיים יעלים את התחושה הלא נעימה.

‍

ק
‍

קולונוסקופיה / Colonoscopy

בדיקת קולונסקופיה של המעי הגס בעזרת סיב אופטי. מבוצעת לאחר נטילת חומר משלשל לניקוי המעי ומתן טשטוש (סדציה) בזמן הבדיקה. בדיקה זו הוכחה כמצילת חיים ומונעת סרטן המעי הגס. מומלצת לכל אדם מעל גיל 45 לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

‍

‍

קולונסקופיה באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת

הבדיקה מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות מערכת עיכול התחתונה הכוללת את המעי הגס וקצהו המרוחק של המעי הדק.

‍

הקולונוסקופ הוא צינור דק וגמיש, בקוטר של 11 מ"מ הכולל מצלמת וידאו זעירה בקצהו. הוא מוחדר דרך פי הטבעת ומאפשר הסתכלות ישירה על המעי הגס וקצהו המרוחק של המעי הדק וכן ביצוע פעולות כמו נטילת ביופסיות, כריתת גידולים קטנים ופוליפים, הזרקה, וצריבה לעצירת דימום והרחבת היצרויות. מכאן ניתן להבין שהערובה להצלחת פעולות אלו כרוכה בהקפדה מלאה ומדויקת על הוראות ההכנה על מנת להגיע לבדיקה עם מעי גס נקי ללא צואה.

‍

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו 

‍

‍

קרוהן / מחלת קרוהן

מחלה דלקתית כרונית של המעי. יכול לפגוע בכל חלקי מערכת העיכול מהוושט ועד לפי הטבעת.

מחלת קרוהן גורמת לדלקת במערכת העיכול, המחלה עלולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול: ושט, קיבה, מעי דק ומעי גס אך היא שכיחה בעיקר בחלק התחתון של המעי הדק (איליאום), שבו מתבצעת ספיגת המזון. במחלה זו, הפגיעה היא לעומק כל שכבות המעי.הסימפטומים הנפוצים הם שלשולים, כאבי בטן, התכווצויות, בחילות, הקאות, צואה דמית, עייפות וחולשה, חום, הפרשות מוגלתיות מפי הטבעת עקב אבצסים ועוד, המשתנים מאדם לאדם ותלויים בחומרת המחלה. טיפול תרופתי יומיומי עשוי להקל על הסימפטומים אך לעיתים המצב עלול להצריך גם טיפול ניתוחי.

‍

‍

קוליטיס כיבית (Ulcerative colitis)

דלקת של הקולון (המעי הגס). יכול להגרם ע"י גורם זיהומי (וירוס או חיידק) או ע"י תהליך דלקתי שהגוף מפנה כלפי עצמו (Ulcerative colitis).

היא מחלת מעי דלקתית (IBD) שבה מתפתחת דלקת ברירית המעי הגס – הדופן הפנימית שמצפה את חלל המעי (זאת בניגוד לקרוהן, שיכולה להתפתח בכל שכבות דופן המעי – מהרירית ועד לסרוזה, הקרום החיצוני שלו). קוליטיס יכולה לערב את כל המעי הגס או רק את חלקו, אך תמיד תערב את הרקטום.

מדובר במחלה כרונית שמתאפיינת בהתלקחויות והפוגות לאורך השנים ולרוב דורשת טיפול תרופתי קבוע. בדרך כלל היא מאובחנת בעשור השלישי או השישי של החיים. בשנים האחרונות המחלה נמצאת במגמת עלייה במדינות מערביות. בישראל ישנם כ-21 אלף חולי קוליטיס.

לפי אחת התיאוריות על התפתחות המחלה, מערכת החיסון מתייחסת אל חיידקי המעי המועילים כפולשים לגוף ומייצרת נגדם תגובה דלקתית. לחלופין ייתכן שהיא מגיבה בהגזמה לגורמים זרים (פתוגנים) במעי וכך יוצרת דלקת מתמשכת ללא בקרה. לכן חלק מהתרופות שניתנות למטופלים הן לדיכוי מערכת החיסון.

קפסולה למעי הגס- בדיקת קפסולה למעי הגס מבוצעת באמצעות וידאו קפסולה שדומה בגודל לגלולת ויטמין הינה נבלעת בקלות הודות לציפוי מחליק מיוחד. לכמוסת הווידיאו מצלמה ומקור אור משלה. בזמן שהכמוסה עושה את דרכה בתוך מערכת העיכול נשלחות תמונות אל החגורה המונחת על מותני הנבדק ואל המקלט הנישא. לאחר הבדיקה יצפה הרופא בסרט ויאבחן את הממצאים. לקריאה נוספת אודות בדיקת קפסולה למעי הגס.

‍

קרוהן / Crohn's Disease

מחלת קרוהן גורמת לדלקת במערכת העיכול, המחלה עלולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול: ושט, קיבה, מעי דק ומעי גס אך היא שכיחה בעיקר בחלק התחתון של המעי הדק (איליאום Terminal Ileum), שבו מתבצעת ספיגת המזון. במחלה זו, הפגיעה היא לעומק כל שכבות המעי, מהרירית (הציפוי הפנימי של המעי) ועד לסרוזה (הקרום החיצוני של המעי).

‍

מחלת קרוהן (כמו גם קוליטיס כיבית) שייכת למשפחת המחלות הדלקתיות של המעי (באנגלית: inflammatory bowel diseases). 

מחלות אלו מתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול. הדלקת נוצרת כתוצאה משפעול־יתר של מערכת החיסון - מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים.

תסמיני המחלה הנפוצים הם כאב בטן (בדרך כלל בחלק הימני התחתון של הבטן), שלשול טורדני, חולשה כללית, אובדן משקל,התכווצויות, בחילות, הקאות, צואה דמית, עייפות וחולשה,שלשול, חום, הפרשות מוגלתיות ודמם מפי הטבעת עקב אבצסים, פגיעה במצב התזונתי, עיכוב התפתחות גופנית אצל מתבגרים ועוד המשתנים מאדם לאדם ותלויים בחומרת המחלה. 

טיפול תרופתי יומיומי עשוי להקל על הסימפטומים אך לעיתים המצב עלול להצריך גם טיפול ניתוחי. 

‍

ר
‍

ריפלוקס / Esophageal Reflux

חזרה של חומצה מהקיבה לוושט. גורם לצרבת, כאבים בבליעה, שיעול כרוני.

מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס, באנגלית: GERD, Esophageal Reflux) היא הפרעה שבה תוכן חומצי, אשר בדרך כלל נשאר בקיבה, עולה מהקיבה לוושט וגורם לכווייה במעטפת הפנימית של הוושט (צינור המחבר בין הפה לקיבה). לעיתים עלולים מיצי הקיבה אף לעלות לגרון ולחלל הפה.

‍

ריפלוקס פירושו לזרום חזרה או חזרה. ריפלוקס קיבתי-ושטי הוא מצב שבו מה שנמצא בקיבה חוזר לוושט.

בעיכול תקין, הסוגר התחתון של הושט נפתח כדי לאפשר למזון להיכנס לקיבה. לאחר מכן הוא נסגר כדי למנוע ממזון וממיצי קיבה חומציים לזרום חזרה לוושט. ריפלוקס קיבתי-ושטי מתרחש כאשר ההסוגר התחתון של הושט חלש או נרפה כאשר הוא לא אמור להתרחש.

‍

העלייה של התוכן החומצי במעלה הוושט גורמת לתסמינים שונים הפוגעים באיכות החיים של המטופל, ובהם צרבת. נוסף על כך הכווייה שנגרמת מהתוכן החומצי עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח.

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי, נובעת מתפקוד לקוי של טבעת השריר בין הוושט לקיבה. טבעת זו נקראת סוגר הוושט התחתון .

‍

ניתן להקל על תסמיני הריפלוקס באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים. אבל אנשים מסוימים עשויים להזדקק לתרופות או ניתוח.

‍

גורמי סיכון לריפלוקס

יותר מ-25 % מהאוכלוסייה בישראל סובלים מצרבת לפחות פעם בחודש, ויותר מ-5% מהמבוגרים סובלים מצרבת מדי יום, כולל נשים הרות רבות. מחקרים אחרונים מראים כי GERD אצל תינוקות וילדים נפוץ יותר ממה שחשבו הרופאים. זה יכול לגרום להקאות שקורות שוב ושוב. זה יכול גם לגרום לשיעול ובעיות נשימה אחרות.

‍

חלק מהרופאים מאמינים כי בקע סרעפתי עלול להחליש את ה-סוגר התחתון של הושט ולהעלות את הסיכויים לריפלוקס קיבתי-ושטי. בקע סרעפתי מתרחש כאשר החלק העליון של הקיבה עולה אל החזה דרך פתח קטן בסרעפת (הפסקה סרעפתית). הסרעפת היא השריר המפריד בין הבטן לחזה.

‍

מחקרים אחרונים מראים כי הפתח בסרעפת עוזר לתמוך בקצה התחתון של הוושט.

‍

חשוב לציין, ישנם אנשים רבים עם שבר סרעפתי אשר לא יסבלו מצרבת או מריפלוקס. אבל בקע סרעפתי עשוי לאפשר לתוכן הקיבה לזלוג בקלות רבה יותר לוושט.

‍

שיעול, הקאות, מאמץ או מאמץ גופני פתאומי עלולים להעלות את הלחץ בבטן ולהוביל לבקע סרעפתי. לאנשים בריאים רבים בני 50 ומעלה יש בקע סרעפתי קטן, למרות שזה בדרך כלל מצב של גיל העמידה, בקעים hiatal להשפיע על אנשים בכל הגילאים.

‍

בקעים סרעפתיים בדרך כלל אינם זקוקים לטיפול. אבל זה עשוי להיות נחוץ אם הבקע נמצא בסכנה של חנק, או מעוות באופן שמנתק את אספקת הדם. ייתכן ויהיה צורך לטפל בבקע במידה ויש לך בנוסף ריפלוקס חמור או דלקת

‍

. מספר דברים נוספים יכולים להגדיל את הסבירות שיהיה לך ריפלוקס:

עודף משקל או השמנת יתר היריון התרוקנות מאוחרת של הקיבה, מחלות של רקמת חיבור כגון דלקת מפרקים שגרונית, סקלרודרמה או זאבת בחירות בתזונה ובאורח החיים עלולות להחמיר את הריפלוקס החומצי אם כבר יש לכם אותו: עישון מזונות ומשקאות מסוימים, כולל שוקולד ומזונות שומניים או מטוגנים, קפה ואלכוהול ארוחות גדולות אכילה לפני השינה, תרופות מסוימות, כולל אספירין.

‍

התסמין השכיח ביותר של  ריפלוקס הוא צרבת. זה בדרך כלל מרגיש כמו כאב בוער בחזה שמתחיל מאחורי עצם החזה שלך ונע כלפי מעלה לצוואר ולגרון שלך. אנשים רבים אומרים שזה מרגיש כאילו האוכל חוזר לפה, משאיר טעם חומצי או מריר.

‍

הצריבה, הלחץ או הכאב של צרבת יכולים להימשך עד שעתיים. לעתים קרובות זה גרוע יותר לאחר אכילה. גם שכיבה או התכופפות עלולות לגרום לצרבת. אנשים רבים מרגישים טוב יותר אם הם עומדים זקופים או לוקחים סותר חומצה שמנקה חומצה מתוך הוושט. אנשים לפעמים טועים כאבי צרבת לכאב של מחלת לב או התקף לב, אבל יש הבדלים. פעילות גופנית עלולה להחמיר את הכאבים במחלות לב, ומנוחה עשויה להקל עליה. כאב צרבת הוא פחות סביר ללכת יחד עם פעילות גופנית. אבל אתה לא יכול להבחין בהבדל, אז פנה מיד לעזרה רפואית אם יש לך כאבים בחזה. מלבד כאב, ייתכן שיש לך גם בחילה ריח רע מהפה קשיי נשימה קשה לבלוע הקאות שחיקת אמייל השן גוש בגרון אם יש לך ריפלוקס חומצי בלילה, ייתכן שיש לך גם: שיעול מתמשך דלקת הגרון אסתמה שמתרחשת בפתאומיות או מחמירה בעיות שינה

‍

בנוסף לצרבת אתם עשויים לסבול מ:

בחילה

ריח רע מהפה

קשיי נשימה

קושי לבלוע

הקאות

שחיקת אמייל השן

גוש בגרון

שיעול מתמשך

דלקת הגרון

אסטמה שמתרחשת בפתאומיות או מחמירה

בעיות שינה

‍

‍

  Transoral Incisionless Fundoplication (TIF)- טיפול חדשני לריפלוקס!

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי היא מצב נפוץ מאוד בקרב האוכלוסיה הגדולה. סימפטומים של צרבת או רגורגיטציה (עליית תוכן קיבה לושט ולוע) דווחו  ב-25% מהמהמטופלים במדינות המפותחות מדי שנה. למרות שהטיפול התרופתי נותן פתרון לחלק ניכר מהמטופלים, מספר לא מבוטל של אנשים (נע בין 10% ל-40% מהחולים) עלול להיכשל בהשגת פתרון מלא של הסימפטומים.

‍

בהתחשב בהשפעה המשמעותית של מחלת ריפלוקס סימפטומטית על איכות החיים, לצד העלויות הגבוהות והמודעות הגוברת להשפעות שליליות אפשריות מטיפול ארוך טווח בכדורים.

‍

כעת לאחר שנים של המתנה אנחנו גאים לעמוד בחזית החדשנות הטכנולוגית הרפואית ולהביא למטופלים בישראל את בשורת  Transoral Incisionless Fundoplication (TIF)

‍

TIF הוא הליך מיני פולשני, אנדוסקופי, הרבה יותר בטוח בהשוואה לניתוח, עם זמן החלמה מהיר יותר עבור המטופלים, וכל זה עם תוצאות קליניות מדהימות.

‍

מחקרים בינלאומיים מרובים הראו כי הליך TIF מבוצע בהצלחה עד 99% מהמטופלים, כאשר רק 2% חווים בעיות במהלך או לאחר ההליך, כגון קרע או דימום פנימי. עבור מספר רב של חולים, TIF מספק הקלה משמעותית בתסמינים של רפלקוס ושיפור באיכות החיים. רוב החולים (91%) חווים גם הפחתה בבקע סרעפתי ורבים (89%) מסוגלים להפסיק ליטול תרופות .הקלה בתסמינים לאחר TIF נמשכת בדרך כלל בין שמונה עד 10 שנים, דבר הדומה להקלה ברוב המקרים של טיפול ניתוחי. כאשר תסמיני הרפלוקס חוזרים.

‍

אם עושים השוואה לישראל זה אומר שכ-250 עד 500 אלף איש מועמדים פוטנציאליים לטיפול אנדוסקופי TIF לרפלוקס, אשר יכול לשפר משמעותית את איכות החיים שלהם, ולגמול מטיפול תרופתי קבוע.

ד"ר סרגיי ווסקו המייסד של המחלקה לכריתות אנדוסקופיות מתקדמות במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא). מבצע בדיקות, טיפולים וניתוחים באמצעות אנדוסקופיה מתקדמת ובינה מלאכותית.

לתיאום בדיקה יש ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו

ש
‍

שלשול / Diarrhea

שלשול- העברת צואה נוזלית מספר פעמים ביום. עלול להגרם עקב תזונה לקויה, זיהום חיידקי, ויראלי, דלקות של מערכת העיכול, מחלות מחוץ למערכת העיכול, תרופות ומתח נפשי.

‍

ת
‍

תסמונת המעי הרגיז / IBS - Irritable Bowel Syndrome

מדובר בתסמונת ולא במחלה. הסובלים ממנה עשויים להתלונן על מגוון רחב של תלונות כגון- כאבי בטן, ריבוי גזים, עצירות, שלשולים נפיחות ובחילות. בדרך כלל נגרם על רקע נפשי (מתח, לחץ ו/או חרדה).  הטיפול הינו תרופתי, דיאטטי, ולעיתים גם נפשי.

‍

‍