שלשול (Diarrhea) הוא מצב רפואי המתאפיין בהעברת צואה רכה או נוזלית בתדירות מוגברת, לרוב יותר משלוש יציאות ביום, ולעיתים בנפח גדול מהרגיל. שלשול עלול להיגרם עקב תזונה לקויה, זיהום חיידקי, ויראלי או טפילי, דלקות של מערכת העיכול, מחלות שאינן ממקור גסטרואנטרולוגי, שימוש בתרופות שונות וכן מתח נפשי.

מבחינה פתופיזיולוגית, שלשול נגרם כתוצאה מאחד או יותר מהמנגנונים הבאים: הפרעה בספיגת מים ואלקטרוליטים במעי, הפרשה מוגברת של נוזלים לתוך חלל המעי, תנועתיות מעיים מואצת, או פגיעה ברירית המעי.

מבחינה קלינית, שלשול מסווג לפי משך הזמן ל:

• שלשול חריף - נמשך עד 14 ימים, לרוב על רקע זיהומי
• שלשול מתמשך - נמשך בין 14 ל-30 ימים
• שלשול כרוני - נמשך מעל 4 שבועות, ולרוב קשור למחלות דלקתיות של המעי, הפרעות תפקודיות או בעיות ספיגה

שלשול עלול להיות מלווה בתסמינים נוספים כגון כאבי בטן, נפיחות וגזים, חום, דם או ריר בצואה, ירידה בלתי מוסברת במשקל וסימני התייבשות. המשמעות הקלינית והצורך בבירור רפואי תלויים במשך התסמין, חומרתו, גיל המטופל והופעת סימני אזהרה נלווים.

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא תסמונת תפקודית של מערכת העיכול, ולא מחלה אורגנית מבנית. משמעות הדבר היא כי בבדיקות הדמיה, אנדוסקופיה או בדיקות מעבדה לרוב לא נמצא ממצא פתולוגי ברור, למרות קיומם של תסמינים משמעותיים.

הסובלים מ-IBS עשויים להתלונן על מגוון רחב של תסמינים, בהם כאבי בטן חוזרים, נפיחות, ריבוי גזים, שלשולים, עצירות או שילוב ביניהם, ולעיתים גם בחילות ותחושת אי נוחות בטנית מתמשכת. התסמינים נוטים להשתנות בעוצמתם ובאופיים לאורך הזמן ולעיתים מוחמרים לאחר אכילה.

מבחינה פתופיזיולוגית, התסמונת קשורה להפרעה בציר מוח–מעי, רגישות יתר של מערכת העיכול, שינויים בתנועתיות המעי ולעיתים גם לשינויים בהרכב חיידקי המעי. במקרים רבים קיימת השפעה משמעותית של גורמים נפשיים כגון מתח, לחץ וחרדה, אשר עלולים לעורר או להחמיר את התסמינים.

האבחנה מבוססת על קריטריונים קליניים, לאחר שלילת מחלות אורגניות אחרות, ובמיוחד בהיעדר סימני אזהרה כגון דימום ממערכת העיכול, ירידה לא מוסברת במשקל או אנמיה.

הטיפול הינו תרופתי, דיאטטי, ולעיתים גם נפשי.

התריסריון (Duodenum) הוא החלק העליון של המעי הדק. אליו מתנקזים מיצי המרה והלבלב, ושם מתחיל עיקר תהליך העיכול. באנדוסקופיה מתקדמת, התריסריון הוא אזור אסטרטגי לטיפול בבעיות בדרכי המרה (ERCP), גידולים, ופוליפים מורכבים.