עצירות / constipation

קושי בהעברת צואה החוצה מהמעי. יכול להיות עקב מעבר איטי במעי, בעיה בפי הטבעת או משני לתרופות או מחלות סיסטמיות (פרקינסון, סוכרת קשה ועוד). הטיפול הינו תרופתי.

עצירות הינה בעיה גסטרואנטרולוגית נפוצה.עצירות מוגדרת כשתי יציאות או פחות בשבוע או כקושי ומאמץ גדול בעת התרוקנות. בקרב האוכלוסיה הכללית, התדירות הנורמלית של היציאות מוגדרת בין 3-12 יציאות בשבוע. קיימת תפיסה מוטעית הרווחת בציבור כי תדירות תקינה של יציאות הנה יציאה אחת ביום. תפיסה זו מביאה לשימוש מוגזם ולעיתים אף מסוכן במשלשלים.

‍

אנשים הסובלים מכך חווים לעיתים קשיים במהלך העברת הצואה ותהליך זה מלווה בכאבים ובמאמץ. למרבה המזל רוב מקרי העצירות הם זמניים. שינוי קל באורח החיים כמו פעילות גופנית ותזונה עשירה בסיבים תזונתיים לרוב יקלו את העצירות.

‍

תלונות וסימנים:

צואה קשה

מספר היציאות בשבוע הוא פחות מ-3

מאמץ מוגזם בזמן פעולת מעיים

הרגשה של "חסימה רקטלית"

הרגשה שלא התרוקנתם באופן מלא לאחר פעולת מעיים

‍

במצב רגיל הצואה נדחפת במעי על ידי התכווצות שרירים. במעי הגס רוב המים והמלח המצויים בצואה מתערבבים ונספגים שוב בגלל שהם חיוניים לגוף, למרות זאת כאשר המעי סופג כמות גדולה של מים או אם התכווצות השרירים איטית, הצואה הופכת קשה ויבשה ועוברת במעי באיטיות רבה.
זהו הגורם הראשי לעצירות. גורם נוסף לעצירות הוא כאשר שרירים בהם משתמשים בזמן תנועת מעיים אינם "מתואמים" כראוי.
בעיה זו נקראת "אי תפקוד של רצפת האגן" והיא גורמת למאמץ בכל פעולת מעיים.