נקראה בעברית בעבר גם מחלת הכרסת,מחלת הצליאק מתאפיינת ברגישות לגלוטן החלבון של הדגנים.
המחלה יכולה להיות מאובחנת בכל גיל.
התלונות יכולות להיות של כאבי בטן, שלשולים, אנמיה מחוסר ברזל, בריחת סידן מוקדמת ועוד.
האבחנה מבוצעת בשילוב של בדיקת דם (סרולוגיה) וביופסיה מהתריסריון שנלקחת בבדיקת גסטרוסקופיה.
התריסריון (Duodenum) הוא החלק העליון של המעי הדק. אליו מתנקזים מיצי המרה והלבלב, ושם מתחיל עיקר תהליך העיכול. באנדוסקופיה מתקדמת, התריסריון הוא אזור אסטרטגי לטיפול בבעיות בדרכי המרה (ERCP), גידולים, ופוליפים מורכבים.
ביופסיה היא פעולה רפואית שבמהלכה נלקחת דגימה קטנה של רקמה מהגוף לצורך בדיקה מיקרוסקופית במעבדה.
מטרת הבדיקה היא לזהות שינויים בתאים, לקבוע אם מדובר בתהליך דלקתי, זיהומי או גידולי, ולעזור לרופא לבחור את הטיפול המתאים ביותר. את הדגימה ניתן לקחת ממקומות שונים בגוף - למשל מהקיבה בזמן גסטרוסקופיה, מהעור, מהכבד או מאזורים אחרים - בהתאם לחשד הרפואי.
הבדיקה נעשית לרוב בהרדמה מקומית או כחלק מבדיקה אנדוסקופית, והיא נחשבת בטוחה ופשוטה.
הינה בדיקה המשמשת לצפייה בוושט בקיבה ובתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). הבדיקה מבוצעת ע"י החדרת אנדוסקופ לפיו של הנבדק. האנדוסקופ הינו צינור גמיש בקוטר של כ- 1 ס"מ, המכיל מקור אור ומצלמה.
בתוך האנדוסקופ קיימות תעלות עבודה המאפשרות לשאוב, להזריק אויר ומים ולהעביר מכשירים לצורך טיפולים שונים.
האנדוסקופ מאפשר במידת הצורך, שימוש במכשור נוסף, למשל לשם נטילת ביופסיה או ביצוע כריתה של פוליפ במהלך הבדיקה.