תסמונת המעי הרגיז / IBS - Irritable Bowel Syndrome

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא תסמונת תפקודית של מערכת העיכול, ולא מחלה אורגנית מבנית. משמעות הדבר היא כי בבדיקות הדמיה, אנדוסקופיה או בדיקות מעבדה לרוב לא נמצא ממצא פתולוגי ברור, למרות קיומם של תסמינים משמעותיים.

הסובלים מ-IBS עשויים להתלונן על מגוון רחב של תסמינים, בהם כאבי בטן חוזרים, נפיחות, ריבוי גזים, שלשולים, עצירות או שילוב ביניהם, ולעיתים גם בחילות ותחושת אי נוחות בטנית מתמשכת. התסמינים נוטים להשתנות בעוצמתם ובאופיים לאורך הזמן ולעיתים מוחמרים לאחר אכילה.

מבחינה פתופיזיולוגית, התסמונת קשורה להפרעה בציר מוח–מעי, רגישות יתר של מערכת העיכול, שינויים בתנועתיות המעי ולעיתים גם לשינויים בהרכב חיידקי המעי. במקרים רבים קיימת השפעה משמעותית של גורמים נפשיים כגון מתח, לחץ וחרדה, אשר עלולים לעורר או להחמיר את התסמינים.

האבחנה מבוססת על קריטריונים קליניים, לאחר שלילת מחלות אורגניות אחרות, ובמיוחד בהיעדר סימני אזהרה כגון דימום ממערכת העיכול, ירידה לא מוסברת במשקל או אנמיה.

הטיפול הינו תרופתי, דיאטטי, ולעיתים גם נפשי.